הבלוג של אהובה סנדר

השיר שלנו מתנתגן ברכב ואתה בנהיגה... צולל בכביש מגניב מידי פעם מבט... מחייך לעצמך

השיר שלנו מתנגן ברכב ואני צוללת אליך חוקרת כל מבט כל תו בפנים שלך החיוך שאתה מגניב לי והיד שלך שמונחת על הרגל שלי...

מסתכלת על הדרך שעוברת, והרוח שנכנסת בחלון מזכירה יום חדש בלי עצב ואהבה ביחד... עוד יום שהלבד ממך מרגיש הכי שלם.

השיר שלנו מתנגן ברכב ממלא את הראש במנגינות והיד שלך מתופפת על ההגה בקצב מדויק בדיוק כמו הלב שלי שאתה לידי מעביר יד בשיער מלטף לי את הראש , מרים את היד שלי ומרפרף נשיקה חטופה ואני כמן המנגינה מתמלאת בעצמי בצלילים האלו... בשיר הזה שמלא תקווה שמשהוא חדש יקרה רק שזה לא יגמר ,לא יקטע ..

אני חושבת על כל מה שאפשר אם רק היה את האומץ לשבור מחסומים והגדרות בזמן שהרכב נוסע והנופים משתנים

אני עוצמת עיינים נושמת את הרגע נושמת אותך נזכרת שהכל זמני בעולם הזה שלנו, כמו הנסיעה הזאת כמו השיר שלנו שמסתיים לנגן את עצמו ברקע ומזכיר שהכול בסופו של דבר עובר.. כמו הלב.. כמו הרגש...

התמונה - מכאן.