"אנחנו חיים בתוך כובע של קוסם"
הוא אמר לי ממרום גילו.
ואני הסתכלתי עליו בעיניים שמנסות להבין...
תסביר- אמרתי לו.
"כובע הקוסם" אמר,
מלא בהפתעות בריגושים... בפחדים בחידושים..
אנחנו לא באמת יכולים לגלות מה יצא מהכובע בכל פעם..
אולי מטפחת ארוכה וצבעונית
אולי מקל שחור וקופצני
אולי בכלל ממתק
או יונה שתפרח
אבל בכל סיבוב מובטח מופע מרהיב...!!
"כובע הקוסם"! סגר ואמר.
ואנחנו? יכולים להשיג גם כובע כזה??
שאלתי..
אויי לא ילדה!
זה רק לקוסם שידיו מיומנות בקסם ושליטה במופע..
קטנים אנחנו לכך.
ואין אפשרות לנחש? שאלתי מבולבלת..
אוו.. בטח ילדה,
תמיד אפשר לנחש..
אבל את מוח הקוסם אין לצפות.
ובמה זה תלוי? זרקתי לאוויר...
לקח את ידי, ליטף אותה ואמר..
בחיים ילדה. בחיים.
התמונה- מכאן.
אהובה יקרה ...איזה כיף להיות כאן :)
השבמחקמזל טוב על הבלוג שלך...מזל שאחותך התעקשה.
את כותבת טקסטים נפלאים ועמוקים.נהניתי כל כך לקרוא אותך.
כבלוגרית ותיקה קצת לבלוגרית מתחילה, אני יכולה להגיד לך שאני צופה לך עתיד מדהים!! אל תפסיקי...
תמרי