הבלוג של אהובה סנדר

אני יושבת על החוף
חושבת על להשאיר את הכל בים,
לאפשר לגלים לשטוף הכל
את הפחדים
את השתיקות והמחשבות..

לתת לשמש לעטוף את השקרים
לייבש את הדמעות..
לזרוק הכל לים,
לתת לכול לטבוע
להשאיר לזיכרונות לשקוע לקרקעית.. 

אני חורטת על החול הרטוב מילים של אהבת ילדות

ונשבעת לזכור לנפץ אותם על המזח הרחוק..
שיתמוססו ברוח
שישנו את כיוונם למקום אחר
מקום שבו יש להם את היכולת לנבא את העבר בעתיד,
ובהווה מושלם, מושלם מידי..

התמונה - מכאן.