אני מצטערת לחשתי להיגיון...
אין בי כוחות יותר להתנצל על דברים שלא באחריותי..
אין בכוחות נפשי לסחוב עוד טעויות של החיים ושלאחרים.
אני מצטערת לחשתי לגופי...
גבי כבר קורס מעומס המסע הזה שהמסלול בו עוד לא גמור
ואולי גם לא החל...
אין בכוחותיי עוד לסחוב עליו גם את זה.
אני מצטערת אמרתי ...
אין בלבי עוד מקום לבלבול ולשקר ובראשי - לעקשנות ולעקרונות. עייפתי ממלחמות החיים צעקתי...
וכבר לא היה מקום להד קולי בין קירות חדרי.
עייפתי מהמרחק מהכאב מחוסר האונים
מהחוזק שנוצר בחולשה
ומהשלם שנבנה מהשבור...
עייפתי מחוסר הוודאות ומהנסתר על הגלוי
רק מנוחה ביקשתי,
קצת בצד הדרך,
תהיי חזקה עכשיו! אמר הזיכרון תהיי חזקה,
כי הכל זמני,
ובסוף גם זה יעבור...